Do You Recognize ? האם אתם מזהים

בימים האחרונים [מאי 2005] נמצאו מסמכים ותמונות רבות שצולמו לפני שמיכאל נהרג
לא ידוע לנו מי המצולמים [למעט מיכאל] ומה הקשר ביניהם
אם אתם מזהים תוכלו לכתוב לנו zvi@afeka.ac.il או להוסיף מידע בסוף המאמר באמצעות Comments הערות

Who ? Where ? When ? היכן ומתי צולמה תמונה זו ? מי בתמונה ?

Who ? Where ? When ? מיכאל מימין נשען על גוף מטוס ? היכן ? באיזה שדה תעופה

Who ? Where ? When ? מיכאל מימין, מי הם האחרים הבחור משמאל דומה לאברהם אברמוביץ

Who ? Where ? When ? מיכאל עומד שני מימין, היכן ומתי צולמה תמונה זו ? מי בתמונה ?

Who and When
התמונה צולמה ב פינת הגולה בקיבוץ משמר העמק [תודה ל חברי פורום "שורשים משפחתיים" ב"תפוז" על הסיוע] בין מאי 47 לפברואר 48
מי בתמונה ? [כובעי "טמבל", מכנסיים קצרות] הקבוצה שהתה אז ברחובות האם יש קשר ?, מיכאל הוא כנראה זה הנראה בפרופיל בחזית התמונה מצד שמאל.

Who ? Where ? When ? מיכאל עומד שלישי מימין, היכן ומתי צולמה תמונה זו ? מי בתמונה ?

Who ? Where ? When ? היכן ומתי צולמה תמונה זו ? מי בתמונה ?

The Tanzman [ Thomson ] Family in USA

Ellis Island
Below are the records that match the name

November 07, 1921 Max Thomson [ Husband ] MASU ROXBURG 9 HASKINS STREET

At 4:33 AM, Arnon Herhskovitz said...

מצאתי את צאצאי משפחת טומ[פ]סון Thom[p]son הנ"ל. טרם פוענח הקשר המדויק למשפחת טנצמן Tancman מיכאל ז"ל, אך אנחנו עובדים על זה. שלבי הפעולה למציאת הצאצאים:
1. מיצוי המידע מאתר אליס איילנד: המניפסט הסרוק כלל את שמו האמריקאי של אבי המשפחה, אשר הגיע לפני האם והילדים: Max THOMSON, אשר התגורר במסצ'וסטס.

2. חיפוש במפקדי האוכלוסין של ארה"ב משנת 1930: חיפוש זה יכול להתבצע דרך אתרים רבים, והוא בתשלום. אבל, אתר Ancestry מציע תקופת נסיון של שבועיים חינם, ובהחלט כדאי לנצל אותה. במפקד נמצאה משפחת טומסון THOMSON בבוסטון Boston, מסצ'וסטס (העיירה Roxburg אשר הופיעה במניפסט של אליס איילנד הינה פרבר של בוסטון), עם שמותיהם האמריקאיים החדשים: ההורים מקס Max ובסי Bessie, והילדים: Louis לשעבר: לייב Julius , Lieb לשעבר: יליק Jalik ו - Morris לשעבר: מושקו Moszko. אחותם, ברנדלה Brandla לא הופיעה בביתם, וייתכן שהסיבה לכך שהיתה כבר נשואה וחיתה בנפרד ועם שם משפחה אחר.

מפקד - 1930 בני משפחת Thomson מופיעים בשורות 89-85.
תודה ל - bilen מפורום "שורשים משפחתיים" ב"תפוז" על הסיוע הרב בשלב זה

3. חיפוש רישומי פטירתם של ההורים ו/או הילדים: החיפוש התבצע במנוע החיפוש של SSDI Social Security Death Index באתר RootsWeb, והוא בחינם. לא נמצאו כל תוצאות!!!

4. בקשת עזרה ברשימת התפוצה של האתר JewishGen: לאחר כשלון החיפוש ב - SSDI, שלחתי בקשת עזרה ברשימת התפוצה הכללית של האתר JewishGen. ההודעה נוסחה בנימוס ובתמציתיות, אך הכילה את כל המידע הדרוש מן המפקד (ולא הכילה מידע לא הכרחי מאליס איילנד).

5. קבלת סיוע מאנשי JG: בעקבות ההודעה, קיבלתי תגובות אחדות (כעשר בסה"כ), ואחת מהן כללה טיפ: חפש את משפחת טומפסון THOMPSON. ייתכן ונפלה טעות באחד הרישומים, או שפשוט החליפו בני המשפחה את שמם.

6. חיפוש חוזר ב - SSDI: לאחר קבלת הטיפ, חזרתי ל - SSDI, ושם חיפשתי בחיפוש מתקדם אנשים עם השם THOMPSON ושם פרטי כשמות הבנים, אשר קיבלו את מספר הביטוח הלאומי במדינת מסצ'וסטס. מצאתי 2 רישומים מעניינים:
א. Julius THOMPSON, נפטר בפלורידה.1988-1913 ב. Morris THOMPSON, נפטר במסצ'וסטס 1998-1907 .שנות הלידה תאמו לאלו המופיעות באליס איילנד ובמפקד (פלוס-מינוס שנה), והם היו היחידים עם שמות מלאים אלו אשר קיבלו את מספר הביטוח הלאומי במסצ'וסטס. הרגשתי שאלו הם!

7. מציאת Obituaries עבור יוליוס ומוריס: מקור מצוין לאיתור צאצאיהם של נפטרים בארה"ב הם ה - Obituaries (ובקיצור: Obit). אלו הם הודעות פטירה, המתפרסמות בעיתונים המקומיים/הארציים, ומפרטות את הטקסים לזכר המת. לרוב, מוזכרים קרוביו של הנפטר: הורים/אחים/ילדים/נכדים וכו'. לעתים טובות יותר, מצויינים גם קרוביו שנפטרו, ולעתים טובות אף יותר מצויינים גם שמות בני הזוג של הקרובים ומקום מגוריהם. הנה אוביט לדוגמא, אשר מצאתי ברשת. חיפוש מקוון אחר Obit הינו משימה סבוכה ומפותלת, אשר עלולה להסתיים במפח נפש או בהצלחה גדולה, מה גם שלא לכל אדם מתפרסמת הודעה שכזו. כל מקרה חייב לקבל תשומת לב. כיוון שמעט הסתבכתי הפעם בחיפוש ה - Obit, שיגרתי בקשת חיפוש נוספת לאנשי ה - JG. הפעם, כללה ההודעה בקשה לחיפוש ממוקד עבור שתי הודעות הפטירה, וכללה את הפרטים הנחוצים מן ה - SSDI

.8. קבלת סיוע מהיר מאנשי ה - JG: בעקבות הודעתי השניה, קיבלתי תגובה מבחור נחמד ממסצ'וסטס, אשר מצא באחד ממאגרי המידע אשר הוא מכיר כי קיימים שתי הודעות פטירה לאנשים שחיפשתי: Julius, Morris THOMPSON. בנוסף, הוא מצא כי קיים אוביט עבור גברת בשם: [Bertha SANDBERG [THOMPSON. מוחי הקודח החל לחשוד כי Bertha היא לא אחרת מאשר Brandla, אחותם הנשכחת שלנו... "הסכמתי" לקבל את עזרתו של הבחור החביב וחיכיתי מעט... כעבור יום, הסתבר לי שהבחור הלך לספריה המקומית וצילם שם את האוביטים הדרושים, סרק אותם ושלח לי אותם בדוא"ל!!!

ג'וליוס - Julius	מוריס - Morris	ברטה - Bertha	דויד - David

9. חיפוש הצאצאים המופיעים בהודעות הפטירה: מהודעות הפטירה ששלח לי הבחור מארה"ב, התברר כי אכן Bertha היא אחותם של Julius, Morris, Louis, וכי נכון לשנת 1998, לואיס לא נפטר. איני יודע עדיין אם הוא בחיים כיום או לא... הופיעו בהודעות אלו שמות הילדים (כמעט כולם עם מקומות מגוריהם) של כל האחים, ובאף אחד מהם לא הופיעו שמות הנכדים או בני הזוג. בעזרת חיפוש בגוגל, מצאתי את כתובותיהם ומספרי הטלפון של הילדים (בתיבת החיפוש הרגילה, הקשתי שם מלא ומקום מגורים, התוצאות מספר הטלפונים מתקבלות מעל תוצאות החיפוש הרגילות), אך לא הסתפקתי בכך...

10. חיפוש דוא"ל של הבנים של הנפטרים: אתר מצוין לקבלת מידע כללי על משפחות בארה"ב הוא MyFamily People Finder, המאפשר לקבל "תמונת מצב" (לא עדכנית במיוחד) על אנשים הגרים באותה כתובת (לרוב אלו, כמובן, משפחות), כולל גילאי האנשים. חיפוש אחר FLORENCE DROBNIS, בתו של Morris THOMPSON (כמופיע באוביט שלו) העלה כי שם בעלה הוא Jack. כיוון שחיפוש בגוגל אחר המחרוזת: "Florence DROBNIS" לא העלה דבר, חיפשתי את בעלה: "Jack DROBNIS", וכך מצאתי את האתר של מועדון המחשבים בו הוא חבר, ובו מופיע הדוא"ל שלו. חזרתי על הפעולה לגבי כל אחד מן המופיעים בהודעות הפטירה: חיפוש שמו בגוגל, חיפוש שמו ב"אתר המשפחות" וחיפוש בני משפחה נוספים בגוגל, על מנת למצוא כתובות דוא"ל ולשלוח להם הודעה. שלחתי דוא"ל לג'ק ולעוד אחד מן הצאצאים שהופיעו. בהודעה סיפרתי מעט על פרוייקט "נצר אחרון" ומעט על המשפחה בארה"ב. המטרה היתה לבדוק האם הוא קשור למשפחה מאליס איילנד ומן המפקד, וליצור קשר ראשוני עמו.

11. ג'ק עונה לדוא"ל. לא חלפו שעות רבות וקיבלתי תשובה מג'ק בדוא"ל. הוא אכן בעלה של בתו של Morris בנם של Max ו - Bessie!!! סיפרתי לו בדוא"ל חוזר את הסיפור כולו: קורותיו של מיכאל, הסיפור על הקרובה מארה"ב שהופיעה בארץ והעובדה שאנו בודקים כרגע אם הרישום באליס איילנד הוא של בני משפחה של מיכאל ז"ל. ביקשתי ממנו פרטים הידועים לו על עברה של המשפחה והפניות לבני משפחה שאמורים לדעת פרטים אלו.
12. כעת, אני מחכה לתשובה מג'ק!!!

הערה: החיפוש הנ"ל - למרות שהוא נראה מסובך במבט ראשון - הוא סדור, יחסית, ופועל בצורה שיטתית. אותה שיטה עשויה לעבוד גם במקרים אחרים, אך היא עלולה להיתקל בקשיים רבים, למשל:
1. אי-איתור המשפחה במפקדים, אם בגלל הגיעם לארה"ב אחרי 1930 (שנת המפקד האחרון הזמין כרגע), אם בגלל שגיאות ברישום ואם בגלל אי-ידיעת השמות האמריקאיים שאמצו להם האנשים.
2. אי-איתור הנפטרים ברשימות SSDI, אם בגלל שנפטרו לפני 1962 (אז החלו הרשימות) ואם בגלל רישום בשמות לא מדוייקים או חלקיים (לעתים, למשל, מופיעה רק האות הראשונה מן השם הפרטי).
3. אי-מציאת הודעות פטירה.בכל זאת, כדאי לנסות וכדאי להתאמץ. אם לא הולך בדרך זו - יש תמיד דרכים אחרות, ותמיד תמיד כדאי להתייעץ עם אחרים!
בהצלחה,ארנון

Chawa Leia Polischuk Chana Grober

פתק שנמצא בארנק של מיכאל הכולל כתובות בארה"ב

ברצוני להתייחס לדף עם הכתובות באנגלית, אשר נמצא בין חפציו של מיכאל

1. Chawa Leia Polischuk באתר אליס איילנד - רשומה Chawa Polyszuk, אשר הגיעה בשנת 1922 לארה"ב מברזנו, פולין, עם שלושה ילדים: Eidel, Dawid, Feiga. באותה עת, היה כבר בעלה, Jechil Polishuk בניו-יורק. את החיפוש ביצעתי דרך האתר של סטפן מורס.
שימו לב לפרט המעניין ביותר: בעמודת הקרוב שנותר בחו"ל היא מציינת את... בן-דודה, אברהם טנצמן!!! (אביו של מיכאל).זהו קצה חוט מצוין לאיתור המשפחה, וכעת יש על מה לעבוד...

2. Chana Grober באותה שיטת חיפוש, ואפילו ללא ציון שם פרטי, מצאתי את Itzka Grober, אשר הגיע מברשניקה בשנת לדטרויט, מישיגן. אשתו, אשר בשלב זה נותרה מאחור, היא Chana.ייתכן מאוד וזוהי אכן המשפחה המבוקשת. גם כאן יש עוד עבודה...

3. דף עד על משפחת גרובר מברזנוב היכל השמות ישנו דף עד יחיד על אדם ממשפחת גרובר מברזנו. הדף מולא בשנת 1956, וכעת נותר "רק" לאתר את האישה שמילאה אותו או את צאצאיה.

Beresne Berezno Berëzno [ City code (+380) 3653]

(1988 pop 12,100) on the Sluch River


in the Volhynian part of Polisia, a raion center in Rivne oblast. The town has a food industry and a linen factory.
Maps, Weather, and Airports for Berezne, Ukraine

Rivne region
Rivne region is located on the Western-Eastern part of Ukraine. The territory of it is 20,1 th. sq. km. Its territory from the West to East is - 130 km, from the North to South is - 210 km, its borders of verge are Zhytomyr, Khmelnitski, Ternopil, Lviv, Volyn regions of Ukraine & Brest and Homel regions of Belorus...More

"The first mention refers to 1570. A historical name is Andriiw. Since XVI century it was given the City Right". [Dov Gutterman, 19 November 2001]

...The excellent nature landscapes are in the Berezne district, so called "Sokolyni gory ("Falcon mountains"), basalt columns of the Berestovets deposits in Kostopil district, amber deposits on the Northern districts of the region. There is very interesting to see the sights of the exotic kinds of trees dendro park of Berezne forest colleague..[http://www.obladmin.rv.ua/english/gen_uk.htm]

The Kostopol district - occupied the central-eastern section of the Wolhynia Voividship and shared borders to the west with the Luck district, to the north with the Sarny district, to the east bordered the Soviet Union and to the south the Rowne district. The surface area was 3,496 km2, population - 159,600 (according to the 1931 census) with the population density index of 46 persons per square kilometer.The district was primarily populated by ethnic Ukrainians, who amounted to 105,600 persons (66.1%). The second largest nationality were the Poles - 35,000. The remainder were Jews, Germans and other nationalities in small numbers.In the district territory existed 2 towns (Kostopol, Berezne), 6 village communes (gminy) and 233 individual village entities (communities - solectwa).Up to date, it could be established that on the territory of the Kostopol district genocide activities performed on the Polish population during the years 1939-1944 by the Ukrainian nationalists resulted in death of approximately 4.400 people. According to our estimates, this represents only approximately 60% of the total number of Poles murdered in the Kostopol district, which is estimated to be 7.000 persons.

Map of Poland 1921-1939 indicating the provinces (voivodships) and the village of Bystrzyce in Kostopol district, Wolyn voivodship.

The modern emblem The gonfalon

It was confirmed by village council at August, 7, 1998. A rectangular panel with a ratio of the sides 1:1. The yellow field is divided by azure Andrew's cross. In the top and bottom quarters are green birch leaflets, in right and left - a red entrance gate. The authors are A.Grechylo, Yu.Terlets'kyi.

עיירתי ברזנה מיין שטעטעלע בערעזנע

	מפת מרכז העיר ברזנו כפי שצויירה מהזכרון במרץ 1954 ע"י דר' ביגיל מחבר הספר "עיירתי ברזנה" מיין שטעטעלע בערעזנע
	A former synagogue in Berezno
	He-Halutz Aliya training group in Berezne; Volhynia
	השומר הצעיר בברזנו לפני 39
	מדריך וחניכות בתנועת השומר הצעיר לפני 39
	חברי "השומר הצעיר" מקיבוץ ההכשרה "אף - על - פי".
	Jewish survivors at the mass grave of Berezne Jews
	berezno war memoorial
	הפעוטה ציפורה - פייגה קנוניץ, שנספתה

עיבדיס יולי 48

Ibdis 2005 - View to Gat Galon

מיומן המלחמה של גדוד 52 (כלשונו)

9.7.48 היערכותנו: ללא שינוי.
10.7.48
כוחותינו מחזיקים בעיבדיס, שהותקפה במשך היום פעמיים על ידי שתי פלוגות מצריות משוריינים ותותחים. כמו כן באו לעזרת המתקיפים טנקים. אנשינו התגוננו בכול כלי הנשק שבידם. אבידותינו – 9 הרוגים, וכ- 50 פצועים קל.
11.7.48
היערכותנו:
פלוגה אחת – עיבדיס. פלוגה אחת - קסטינה. פלוגה אחת – עתודה בסואפיר. פלוגה מסייעת – סואפיר.
פעילותנו: פלוגה ד' הטרידה את בית עפע. לנו – 1 הרוג ו- 4 פצועים.
פעילות אויב : כוחותינו במשלט עיבדיס הופגזו במשך כול היום.

יומם הגדול בעיבדיס/חיים לבה, הקשר מפלוגה א' בגדוד 2
עדות זו הושלמה על ידי המ"פ אלדובי וצ'יץ':

הרבה לא נחנו מאז נסוגונו מבית עפה – ושוב הוטלה עלינו משימה קשה. בבואנו לעיבדיס, התחלנו מיד להתחפר בכלים המעטים שעמדו לרשותנו, כי ידענו כבר מבשרנו כי "זיעה חוסכת דם".
עבדנו כל הלילה ולא עצמנו עין. בשעה 07:30 החלו פועלים "ויקרסים" מכיוון הכפר עיבדיס. מיד לאחר מכן נתכבדנו במטר של פגזי תותחים 25 ליטראות מכיוון מערב. צמידות אש התותחים לאש ה"ויקרסים" עוררה בנו מחשבה, שהאויב נעזר באש המקלעים לטיווח תותחיו. אש התותחים, אשר גיששה בתחילה, נעשתה מדויקת וחזקה מרגע לרגע, היא "חרשה" את המשלט כרתה את עציו, עקרה את גפניו ופגעה באנשיו.
ב- 10:30, לאחר שלוש שעות של הפגזה, החלה הסתערות האויב. בראש נעו טנקים, משוריינים וזחלים, שהיו פרוסים בשלוש קבוצות, ומאחוריהם צעדו שתי פלוגות רגלים. כשהגיעו לטווח של 300 מטרים מן המשלט, עצרו במקום, ממנו שלטו יפה שריוני האויב), שהיתה בלתי מושלמת ועברה על פסגתו של רכס הגבעה.
חיילי האויב עברו עתה על פני השריון והמשיכו בהתקדמות לעבר המשלט, כשהם מסתייעים באש המשוריינים, המק"בים ועשן סמיך. אך בהגיעם כדי 100-200 מטר מעמדות המגינים, קבלו מכת אש מידי אנשינו ונסוגו אחור, בהשאירם אחריהם מספר רב של נפגעים. ניסיונות נוספים שעשו, ושנמשכו עד לשעות הצהריים, הסתיימו באותה צורה עצמה. אבידותינו אף הן ניכרות, כן חדלו מקלעינו מפעול ותחמושתנו החלה אוזלת.
משפסקו הסתערויות האויב, גברה שוב בשעות הצהריים ההפגזה. צרורות של 12 פגזים החלו לקרקר את אדמת המשלט, והגבעה הפכה לתוהו ובוהו. דב אלדובי, מפקד הפלוגה, היה בין הנפגעים: הוא נפצע בשכמו שעה שהתרומם מתוך החפירה. החובשים, שהצטיינו במיוחד, חשו לעברו. הם עבדו במסירות ובחירוף נפש בלתי רגיל.
לאחר שאלדובי נאסף, נשארתי בעמדת הפיקוד לבדי, עד שהצטרף אלי הסמ"פ צ'יץ', שהגיע לעמדה על מנת לקבל את הפיקוד.
בשלב זה הכניס האויב לפעולה גם את מטוסיו, ששלטו באוויר שלטון ללא מצרים. אחד ממטוסים אלה הצליח בפגיעה ישירה, להוציא מכלל שימוש את צוות ה"באזה" (מגדוד 54) ואת צוות ה"פיאט", שהוצבו לעבר הדרך העולה מעיבדיס הכפר.

הדרך העולה מעיבדיס הכפר למשלט

פגיעות נוספות של מטוסים אלה, שבאו בזוגות גלים גלים, הביאו לדילול נוסף בשורותינו. לבקשתנו לעזרה לתגבורת שלח אלינו המטה את הג'יפים של גדוד 4.
אנשינו חירפו נפשם בדרך, אך הגיעו למשלט.

ממשיך ומספר אורי אבנרי:

"בבואנו למשלט נראה לנו שהזוועה מגיעה לשיאה. יצור פרוע, מלוכלך ומכוסה כתמי דם, קופץ מתוך אחת השוחות. אין הוא דומה עוד לבן אדם. דומה הוא לחיית-טרף פצועה, הנאבקת על חייה. הוא מחליף מילים ספורות עם אשר אשרוב. הלה מחליט, ששני מקלעים יורדו מן הג'יפים ויוכנסו לעמדות.

"משמעות הפקודה היא, שהמצב קרוב לייאוש. למדנו, שחוק הוא לאנשי הג'יפים לא לרדת מן המכוניות בכל מחיר. מסתכלים אנו איש בפני רעהו. ראובן יורד מן הג'יפ האחד. דוד ואני יורדים מן הג'יפ השני. הג'יפים אינם יכולים להתמהמה כאן. בהרעשה זו בטוח אבדנם. מעמיסים עליהם פצועים והרוגים והם נעלמים בדהרה.

"נשארנו שלושה במקום. עלינו להגיע לעמדות הקדמיות.

"אני בוחר לי עמדה ונכנס אליה עם דוד. במחפורת רובצים עתה שישה בני אדם. בני אדם? הם פרועים ומלוכלכים, עיניהם אדומות ומאובקות, הם חדלו מזמן לחשוב, לרעוב ולהיות צמאים. ארבעה מהם פצועים, שנחבשו תחבושות ארעיות. שני האחרים מחזיקים ברובים. המקלע יצא מכלל פעולה.

"דוד מציב את המקלע שלנו ויורה צרור. מיד עפים מסביב הכדורים. המקלע נשמט מידיו ומתכסה עפר. הוא יצא מכלל שימוש.

"אני מתכופף, מושך את המקלע לתוך השוחה ומנסה לנקותו. ידי רועדות. אני מציב אותו שנית ומנסה לירות. אינו פועל.

Ibdis 2005 - the main position on the hill

"במשך כל אותו זמן שורקים, מצפצפים, מזמזמים וצווחים פגזים, פצצות וכדורים. האוויר כאילו חי, כאילו רועד. עשן סמיך ותמרות עפר מכסים את המשלט כולו.

"ובתוך ההמולה הזאת חיים ונושמים בני-אדם. עוד קיים משהו הדומה לפיקוד. כל כמה דקות אני שומע קולות הצועקים מעמדה לעמדה – 'יוסף, קח את הפיקוד! ועוד לפני שהספיק מישהו לחבוש את המפקד הקודם נשמעת שריקה, מתפוצץ פגז, מושלכים רגבי אדמה השמימה וקולו של יוסף צועק – 'שמואל, קח את הפיקוד!."

במיוחד סבל האגף השמאלי הקיצוני (צפון-מזרח) במשלט.
מספר על-כך מאיר ניידרמן:

"באגף הקיצוני השמאלי היינו שבעה אנשים עם מקלע ומרגמה. משימתנו היתה, לעמוד בפני איום של שבעה טנקים ומשוריינים, שניסו להתקרב דווקא לאגף שלנו. אנשינו היו נבוכים. חלק חשב שכדאי לסגת. הללו היו בטוחים, שלא נעמוד בפני כל זה. אף על פי כן ריתק אותם לעמדותיהם-רצונם העז של האחרים. כולנו היינו צמאים למים ועייפים ולא היה איש שיחליפנו. חברי שהיה לידי, ביקש ממני לתת לו מימיה רק כדי להרטיב את שפתיו. סירבתי מחשש, שמא נזדקק לה במקרה דחוף יותר. אחרי מספר דקות פלח כדור את מימייתי והמים נזלו החוצה – ואז הצטערתי על סירובי...

"לפתע גיליתי, שראשוני הטנקים הגיעו לטווח 100 מ' מעמדותינו. הם פתחו מיד באש איומה שחיסלה את מרבית כיתתנו: מי הרוג ומי פצוע. מצבנו היה בכל רע, תחמושת היתה אומנם בעמדה, אבל לא היה מי שישתמש בה. היינו אובדי עצות. דומה היה לנו, כי שוב לא נחזיק מעמד. הודענו לפיקוד על המצב."


הקרב על עיבדיס (10.7.48) /כהן יצחק, טוראי פלוגה ב'

זה היה ביום שבת לפני הצהריים. הוזעקנו לעלות למשלט, מאחר שהכוח שהחזיק בו (פלוגה א') סבל אבידות כבדות. מפקד כיתתי היה יוסף בן אהרון, ומפקד הפלוגה היה לאונר. בעודנו ב"שטח המת", צועדים במעלה הגבעה, ולשמע אש התופת המומטרת על הגבעה ומטר הכדורים שחולפים מעלינו הלכתי שחוח. לאונר העיר לי שעלי לזקוף את גווי, ולפני שהגיע לתוך המשלט יוסף בן אהרון חטף כדור ישר בלב. לפניי פרפר כדג שנשלה מהמים. והחובש נפתלי יחיא טיפל בו ולא יכול לעזור. יוסף בן אהרון היה הראשון מבין החמישה שנפלו מפלוגה ב' בקרב על עיבדיס. המשכנו להתקדם. זכור לי שחנן שייבה ודב גוטליב היו בכיתה, ולא זוכר אם גם נוח (נוחקה) היה אתנו בקרב זה. בהגיענו למשלט, תעלות הקישור והעמדות היו כמעט על פני האדמה, לא עמוקות. היתה כעין מערה, לשם פונה פצוע אחד.
האש הכבדה נמשכה עד רדת החשיכה, וכך ניצלנו את הלילה להעמיק תעלות הקישור והעמדות. כך עם התחדש האש. למחרת בבוקר היינו בהרגשה טובה פחות או יותר. המצרים היו מרככים את המשלט וקיבוץ נגבה (שלא היה רחוק מהמשלט) לסירוגין באש מטוסים, תותחים ומכונות ירייה, ומנסים על כך לכבוש – אך ללא הצלחה. הייתי רואה את נגבה אפופה אש ועשן כולה, אבל אש המגינים פעלה וקצרה בחיילים המצרים כשניסו להתקדם. אש התופת נמשכה גם ביום השני עד רדת החשיכה, ובלילה בא כוח אחר והחליף אותנו.

מתוך הספר "גדוד 52 של גבעתי" בהוצאת אפי מלצר בע"מ 2001

המערכה על עיבדיס - מתוך 'עד הלום' גדוד 53 במלחמת העצמאות
10.7.48

עיבדיס היה משלט חיוני במישור שבו עובר ערוץ נחל לכיש, מצפון לקיבוץ נגבה ומשטרת עיראק סואידן. ממערב לכפר, במחצית הדרך בינו לבין הדרך ממחנה ג'וליס לנגבה, נישאות גבעות שכונו במלחמת העצמאות "משלטי עיבדיס" ואשר מפסגתן יש תצפית רחבה לכל רוחות השמים: מישור החוף במערב ושפלת יהודה והרי יהודה במזרח. קרא עוד...

Ibdis 2005 East - V